מעקבים בבית חולים

לא כל מה שנוצץ הוא זהב, לפעמים זאת יכולה להיות סתם קרחת. גם אם נדמה לכם ואפילו אתם משוכנעים שמה שעיניכם רואות אלה הם פני הדברים, לפעמים חקירה או בדיקה רצינית מגלה דווקא עובדות שונות לחלוטין.
 
כך קרה גם לציפורה, זאת שכל חברותיה בבית אבות “לחופש נולדה” שבשרון, ממשיכות לכנות בשם פייגה, השם שבו כונתה עוד בחוץ לארץ.
ציפורה המתקרבת כבר לגבורות (למרות שהיא מתכחשת ולא תודה בכך לעולם) היא אישה חזקה, ערנית ופעילה מאד בחוגי הקשישים והקשישות של בית האבות ואף נוטלת על עצמה משימות שלא היו מביישות צעירות ממנה, בקיצור “ג’דאית אמיתית”.
 
בזכות המרץ הבלתי נלאה שלה וכנראה גם בזכות היותה אישה נאה על אף גילה המתקדם, הצליחה ציפורה “לכבוש” את ליבו של יצחק, אף הוא דייר בבית האבות המבוגר ממנה ב-5 שנים, אך יחד עם זאת אדם לבבי ופעיל לא פחות ממנה, שנאמר: מצא מין את מינו. השניים הגיעו בנפרד לפני שנים אחדות לבית האבות, לאחר שהתאלמנו וילדיהם המליצו להם על בית אבות כמקום ראוי לטמפרמנט שלהם. זמן קצר לאחר מכן הם הכירו ומאז הם ביחד. לאחר שנתיים של היכרות משותפת, עברו בני הזוג הפעלתנים והחברותיים להתגורר בצוותא והפכו לזוג לכל דבר.
 
כעבור כשלוש שנות חיים משותפים, התפתחה תלות הדדית, אכפתיות ואפילו קנאה, שמעסיקה כנראה בני זוג רבים בעולם. כך קרה, שלאחר שיצחק בושש לחזור לחדר והיה “נעלם” למספר שעות מעת לעת, החלו ההיעלמויות המסתוריות הללו להטריד את מנוחתה של ציפורה, אשר אף שמה לב שהדבר נעשה בימים קבועים ולאורך תקופה ממושכת.
 
בצר לה, לאחר שהתייעצה אפילו עם בנה עורך הדין, הגיעה ציפורה אל משרד החקירות שלי כדי להזמין מעקב אחרי בן זוגה לחיים מחשש שמה מאס בה והוא מתרועע עם אישה אחרת, אולי אפילו עם מאהבת…

ניסיון שלי לשאול מספר שאלות הבהרה, עורר את חשדה כאילו אין לי אמון בדבריה. “אפילו ראיתי אותו כבר כמה פעמים מדבר בשקט עם שושנה”, הטיחה בי בכעס כשהיא מצביעה על “החשודה שלה”, אף היא כמובן דיירת בבית האבות ו”חוץ מזה תמיד בימי שני וחמישי אחרי צהרים הוא נעלם לי ואני לא יודעת לאן. אני רוצה לדעת לאן הוא הולך” אמרה בפסקנות כשהיא מסכמת בזה את הזמנת החקירה והמעקב שלה. הידידות של יצחק עם שושנה לא הייתה לרוחה של ציפורה כבר מזמן, אבל שעות ההעלמות הגדישו את הסאה וכעת היא רוצה חקירה כדי לאשש או להפריך את חשדותיה.